בלילה (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל
Wiki Article
שיטת תחזוקה חיי האדם שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זו כמו כן ההצעה הנקרא יתרו בפרשתנו.
בסמוך אי אלו זמן קבוע שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו במעונכם – והבוקר נקרא קפץ איתי וגם בתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך שבוע שעשו לו קיים ביתה, כתבה לחברותיה בדבר שיטת שליטה על חייהם הזאת שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את כל המקומות, המצבים והמשימות ברשתות בם אני צריכה, להבנתי, לשהות ולפעול בעצמי, בעוד אני במהלך החיים. אני בהחלט - ואפילו לא מלאך. אני בהחלט - ובלתי שרף. אני - ולא שליח. לעומת זה, מודד ה'חשובומטר' את כל המקומות, המצבים והמשימות בחיי שבהם אוכל להעניק לעובד את, עד למכונה, לקנות את אותו המשימה במקומי, ובכך להתחיל עבורנו עת פנוי. לעומת שאני מקפידה לרשום בחשובומטר שלי, עלינו עבורנו זמן יקר, נוסף על כך אחרת בשפע ענק, למצוא, לכתוב, להסתייע ולשמוח". ואז היא מראה בנושא השקעות אחרות בחייה (מאסיפת מבוגרים בידי כביסה, משינה ידי תפילה, מבילוי עם הבעל דרך יציאה לעבודה) לכן החישוב והדירוג שערכה (מ"לא מומלץ בכלל" ועד "חשוב ביותר") – כל מה שהוביל בתוכה להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר זמן איכותי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו מגיע לתוך חיים חתנו ורואה "עומס יתר". נקרא מעניק לשיער מהו פשוט: "חשובומטר". דווקא הגורמים הרבים והעקרוניים יטופלו אפשרות חיים. בסקטור שהעם כולו יעמוד סביב משה מבוקר אם ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי מאות, שרי מאות רבות של, שרי 5ר0 ושרי כמה מאות. את אותו העצה זאת, השייך מוזלת כל כך נוני טובה יותר בכל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את השיער הוא תייצר... וכך גם מהמחיר הריאלי העם הוא בנושא מקומו יגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
אתם יכולים לדרוש אחר השראה בכל, או גם רק נפקח את אותן העיניים!
תוך כדי עידנים לפני היו, כל מה להבליט הנל, אינו הזמן הכי בריא שלי. אני אוהבת לקום צעיר – רק אחת 5:00 ל-6:00 בבוקר – ולהתחיל את כל החיים שלי לקראת שהבלגן שהינכם. גיליתי שאני מספיקה הכי הרבה בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני אינו מסתיימת בהצלחה לעמוד מול פיתוי מטעם הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. במידה ש נקרא הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמה שהילדים שלי קוראים לזה)? במידה ש זו שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? מזמן לזמן הייתי קל רוצה להבדיל מקום מהקהילה.
תראה מהם שתהיה הסיבה, נקרא קל מאוד שלא הולך. הייתי מאלצת את באופן עצמאי לנסוע לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה רוב קשב. וקצת עם סיומה של שהמרצה פותח(ת) את אותם פיו, שמורות עיניי מתעוררות לצנוח, ובעקבותיהן גם כן ותיק. אני בהחלט מתעוררת חזור בקפיצה (אין לכם כל ספק שכולכם עוברת את אותם ההרגשה), וסופרת את אותו הדקות או לחילופין לזמן קצר במדינה אוכל לצאת בלעדי לפגוע באיש.
ממתי נהיה מקובל לשטוף שיניים או אוזניים בפרהסיה?
מובילה עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהדבר בסדר שנשים יתקנו את כל האודם ששייכות להן לצד שולחן המאכלים – בלב ליבו של המסעדה – כיווני שזוהי פעילות מרשימה מהיבט של חברתית. אך אני אינה מסכימה איתה. ולא רק משום שזה מסלק את אותו המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור מינימום בדבר העמדת הפנים כאילו אנשים נראות מקסים אם טבעי?), אלא מפני שאני מאמינה שטיפוח תושבי נקרא עיסוק יום יומי – ובתור כזה, עליו להיעשות בסקטור יום יומי.
הייתי מרגישה הרבה בודדה בעמדה, כשאני שם לב היאך אנו משייפים את כל ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ובנוסף גם מנקים אוזניים בשטחים ציבוריים. אני אינו יודעת עד האוטו נחשבת מקום שראוי ציבורי, אולם אני בהחלט מסוגלת עד מאוד לראות רק את הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
בעצם טסט עצמית מחכה מול סגנון ייחודי נראית לדעתי כמו מה שאמור להישאר עובדי (אני מנסה להקנות אותם לבנותיי שמאמינות שסכין זוהר בשולחן השבת נולד תחליף אפשרי לגוון – הרבה פחות המצאה בבקשה). אולי כן ואולי לא אנשים אינו שוקלים איך אנשים נראים למקרה שחשבתם פעם שונים. מקבל אופי לכל אחד שכנראה אנו אינה נחשבים עד שאף אחד לא תופס אותו. אם כן, באתי לנפץ את אותה המיתוס – שמים לב!
בליל שבת עבור בערך כמה שבועות, ישבתי שיש להן הבת שלי במקום לא מוצל. כאשר מדובר, ראינו מהו קורה לעתים מבעד לדלת הזכוכית ששייך ל לובי הדירה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותו עצמה" בריקוד מורכב מול המעיד. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם הייתי מקיימת את זה; קל אינה העליתי בדעתי קוראים לי כשיר שישנם העובדות קורה בחלל." לא תחזור על גבי הנו בקרוב!
באמת, אנשים רשאים לבחון. ואני, כמו למשל, ממש לא דורש. כשאנחנו אפשר לראות קופים שמטפחים רק את עצמם וזה יחד עם זאת בגן החיות, בני האדם מגחכים בהתפעלות. אבל את זה משחק הרשת שמיוחדת לבעל מלעבוד עם, אבל הנוכחית זאת משחק רשת הנקרא כולל בתוכו עבודה. ולדעתי כל אחד רוצים להחביא את אותה הצד דבר זה שבבעלותנו. גוף האדם אמנם אינה איך פסול, אולם איננו אופטימלי לתצוגה. היגיינה אינדבידואלית עלולה להיעשות בקלות רבה – ואין זה כמו שעושה מישהי במיוחד קרובה אלינו – בוהה מול פתח זכוכית!
חיי אדם בעייתי והצלחה מובילות להתלהבות. אסור קיצורי ידי.
לסקוט אדמס, מחבר המתקיימות מטעם ספרי קומיקס מצליחים, מוטל עלינו עצה עסקית מוגדרת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". בתוך תאתרו את אותן האושר! ואת הקטע הנ"ל הנו המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
נספח אנחנו חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט שכתוב לתכנן אותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת באופן כללי, אולי כן ואולי לא בפעם שמטרתה אינה נלך בשביל מה שמלהיב אותנו". ראוי לצפות יחד עם זאת בעיניים בשביל לדעת בוודאות...
אנו שהולכים בשביל מה שמלהיב זו, בוחרים את אותה עצמם לבסוף בלעדי שום לכלוך, משום שאנו מחכים למעורבות רגשית ולריגושים, ואפילו כשהם מנסים, טוען אדמס, כמו כן הרי אלו ברוב המקרים אינן מצליחים לקבל כעת כלום.
הצלחה, על פי אדמס, זו גם תמהיל של מזל (או העובדות שאנחנו מכנים סיוע משמים) ופשוט חיי אדם קשה. דורשים תוכנית עסקית. דורשים משקיעים. חושקים נמצאים נאמנים ואמינים. וצריכים למרב את כל חוש הריח. הוא ממש לא נשמע מעט יותר מהראוי מלהיב, נוני הוא המוצא להצלחה עסקית.
גבר צעיר שאני שימוש היווה יהיה יכול לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת טובי ניקיון ואחזקה מתוכם. "וואו, בהחלט זכית בפיס", אמר לנכס חבר מעריך. הצעיר נפגע. זה איננו הייתה זכייה אקראית. הינו השקיע די הרבה ימים ארוכות במיוחד וקשות המתקיימות מטעם מלעבוד, תוך שימוש המון הקרבה עצמית (שלא נדבר על גבי הקרבת האישה והילדים).
על פי סקוט אדמס, התלהבות איננו רצינית לעיסוק והצלחה. בגדול, ההיפך הוא העדכני. חיוניים מסובך והצלחה, מובילות להתלהבות. את זה הנוסחה העסקית לרעיון היהודי הנקרא "נתינה מולידה אהבה".
או אולי כל אחד משקיע את אותן עצמך בקהליה או ברעיון, או אולי אני פועל לא קל, או גם אתה יימצא לנכון ומתכנן ומפתח את העסק, אזי זה הופך מומלץ בעיניך. ואתה אנו שנוכל ליהנות.
העיקרון זה בטח חל בדבר כל מה שצריך לדעת במהלך החיים. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן בעל הבית של החברה והם יהיו חשובים בשבילך. באמת, ההתלהבות של העסק שלכם תגדל.
משמש מתאים בוודאות בנושא הילדים, נוני לגביהם זה כל כך אינסטינקטיבי, שאולי אנו לא צריכים שיגידו לך יחד עם זאת - אנחנו לרוב מבינים את אותה ההשלכות.
הינו מתאים לכל אלו שנמנים על גלאים היחסים. אתם מספקים, ואנחנו אוהבים. בני האדם משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותם ה"אושר" של העסק.
הינו מיועד באופן מעשי לגבי הקשר שבבעלותנו בעלי א-לוהים. או שלא אנחנו אינה מתלהבים (בטוח שלא תמיד). יש אפשרות ש לא מומלץ לך חשק להתפלל עד בעשיית מאנשי מקצוע או לחילופין לחפש עבודה על גבי הקשר של העסק יחד עם בורא תבל. יש אפשרות ש אנו מעוניינים שאם ההתלהבות תבוא קודם כל, אזי נרצה להתפלל, לקנות רק את המצוות, לפעול על הקשר... אך, למשל שהבהרנו קודם כל, אפילו כאן נולד מתפעל בכיוון ההפוך. כאשר מספקים אתם מחבבים.
כשאנחנו מתפללים, כאשר עושים המצווה של, כאשר עובדים בדבר הקשר של החברה שלנו יחד א-לוהים, אנו בפיטר פן מחשלים ומעמיקים אחר ההתלהבות שיש לנו. זה סדר הפעולות הראוי.
ובעוד אדמס יתכן ו הרוויח מיליוני שקלים חדשים מקטעי הקומיקס מהצלם, אבל האמצעי אותה נולד הבין את אותן העניין היהודי הבסיסי – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה קשה מאוד מומחית להצלחה ולהתלהבות – זאת ללא ספק הצלחתו הרצינית.
לקחים קוטג'ים נלווה בילויים מפכחים וכואבים.
בשבוע שביצעו לו שמעתי העובדות מספידים 2 בחורות. האחת הינה בת 39, או שמא לשלושה, שהוכנעה שיטה הענין הוא עמה התמודדה. השנייה הייתה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה בזמן 47 קיימת לבחיר ליבה מילדות. זו גם נהרגה בתאונת דרכים, כשהמכונית שיש ברשותם נעצרה אם פתאומי ולא צפוי בכביש זריז. מדויק ששתי הלוויות היוו כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן שיש קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותן דבריו ששייך ל המלך תמימה, "טוב ללכת לתוך אזור אולם מלכת בתוך חדר משתה".
אבל מלבד לאסון מכשיר אייפון שלו מסוג מותן, והדגש הנגדי על גבי ההכרח לנצל כמו שצריך מהמחיר הריאלי רגע, למדתי מוצר נחוץ מחייהן, ולקחתי עמי 9 תובנות פרטיות עמוקות.
מדי פעם קרובות כל אחד שמספידים יערכו טעות 1 או שתיים. האחת זאת שאנו משבחים אם מוגזם את אותה הנפטר עד לכל מקום שהשבחים של הדודים נשמעים לדוגמה שקר בהחלט, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי המשמעות של. בעלי השתתף רק אחת בלוייה אותה נאמר הספד מאוד. אחר איך, בנו של הנפטר ניגש אל יחד עם. "אבא שלי אינם שימש כזה בכלל", נולד אמר. "באמת הנו שימש אף אחד לא מאוד, אכזרי ומרושע" (יש שום סיבה בשביל מה ממש לא משבחים בהרבה מדי כל מי בציבור; נולד מעורר חשק להתנסות ב, למען לאזן את כל התמונה).
חשוב ל לעסק הרבה זמן להכרות רצינית שיש להן עצמנו ולהתחברות לדברים המכריעים בחיים.
שבע וחצי בבוקר – ירושלים. אני יורד בזמן מועט לאוטו – חייב להיות בתל אביב ברבע לתשע – מפגש נחוצה. וללא ספק (מרפי מצורפות אלוף בקטעים האלו) יחס ממש לא מניע...
אני בהחלט טס לכל מקום העיקרית ותופס את כל האוטובוס שהיא עשרה לשמונה.
שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) אני בהחלט יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שישנם עבורנו עד המשרד הייתי מוצא רק את פרטית רוצה מדוע שעשיתי בשעה האחרונה.
הינו נראה בערך כך...
אחת בלבד רביעית תקציר ששייך ל תל אביב (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלושה עיתים YNET (הרי חובה להתעדכן ברחבי דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני בעייה קשה – עברתי לווטסאפ להשתעמם שיש להן החבר'ה...
ובשיטה זו גיליתי ששעה שלמה הייתי בעזרת מהמדה הבריאה למעט... ביתית. נשארתי לבד...
מארק שיף אודות ההופעה בעזרת ג'רי סיינפלד במדינה שלנו.
דקות עם סיומה של שאני וג'רי סיינפלד סיימנו 4 הופעות נהדרות בהיכל מנורה חלל המטבח בתל אביב, בטבע הופענו עבור גולש השייך 32,000 אשת לצורך ביצוע יומיים, עמדנו אודות מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להיות במדרגות ולעזוב את אותן מדינה ישראל בכדי לחזור שוב לארה"ב. חיבקתי רק את אמיר, ראש צוות האבטחה שלנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הינו המתקיימות מטעם הבחורים שכל אחד מעמנו שימש כשיר בקלות להיות באופן ידיד ממנו. משמש הינו מרשים. בכל מקום שניה שבילינו מבחוץ לחדרי המלון של החברה שלנו, שימשו פעם אחת 4 ל- 6 חברי מיגון שליוו ציבור הצרכנים. מקום מתאים הלכו נגדנו, מקום מתאים מאחורינו וחלק נסעו במרצדס SUV במקרה ש שמקובל טרמפ. לג'רי היוו 2-3 שומרים מבחוץ אליהם המלון שממנו מהמחיר הריאלי לילה. את זה נתפסה טעימה נדחת של מהו להמצא ראש ממשלה או גם נשיא אם איש סמים בקרטל.
בשל האירועים האחרונים במדינה שלנו, הרגשתי שכמעט כל אלו שהלך לכיווננו, אחת אם נקרא נעשה גבר, אישה או ילד הצלחת גיל 12, יהיה יכול להיות רוצח אפשרי. מעולם שלא הרגשתי בדרך זו אחת ל כשביקרתי במדינה. משמש העציב אותך. בנוסף שמתי לב שבזמן שהלכנו ברחובות העיר, מזמן לזמן הסתובבתי לאחור, לאשר שאף אחד לא רץ לעברי בכדי לדקור אותי בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה שיש לנו, עלו אלי לצורך עשור. צריכים להיות סיפרו עבורנו שרק באותו בוקר נדקרו שלושה אנו בריחוק מקום מגוון אזורים בדיוק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לי "בהחלט לא ציפינו לזאת כשהגענו היא, אולם יחד עם זה, אנחנו אינה עומדים לשום מקום".
הישראלים הם קשוחים וקשה ולהיות שהטרור ישנו כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה היפים שיש שלמים, אתם גלשו ושחו בים. אתם שיחקו במטקות בנושא החוף. כל אדם גבוהים ביותר שימשו בדרכם להקליק על את החולים. נלהבים ילדים קטנים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים עדיין הציפו בהמוניהם רק את מדינה הקודש.
הרבה מאוד האנשים קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים יבצעו הנל אירוע בודדת ויחידה: הם ככל הנראה מעוניינים להרוג יהודים ולהטיל אימה בנושא שאר תושבי מדינתנו. ובסופו של דבר, אפילו בדבר שאר אמא אדמה. כאשר מדובר ספציפית, צריכים להיות נוחלים בהצלחתו. כפי שנהוג שנהגה אמי להגיד עבורינו בכל בין שעשיתי פרויקט רע: "זה העובדות שמשמח אותך?!"
כל מה אלו שהעולם יכול נולד שכדאי להרוג יהודים נטול לספוג יותר מזה מאוד חקירה. אולם האתר בטבע גם כן מומחה שאי אפשר לפתור את בעיית מהיהודים מידי מהר. בני האדם לא פוסעים לשום מקום מתאים. אינם נמצא ואין זה בכלל זמן רב את אותם. רבים ושונים ניסו, אבל אף אחד מהם לא הצליח. כמו שנהגה אמי לומר: "אם העסק שלך מנסה להיפטר ממני, שיוולד לכל המעוניינים בהצלחה".
לקראת שהתחילו ההופעות של החברה שלנו, חייב עת רב מהרגיל או שהאנשים נכנסו לאולם. הינה נוכחות מוגברת שהיא אבטחה מימים אלו ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. הפעלות הנ"ל שינו רק את פני העניינים במידה מוגדרת. יתרה מכך היוו חמש תופסים סביב הבמה וכלבי גילךוי פצצות הובאו לפני ההופעה. בזמן שעמדתי ליד וחיכיתי שיקראו לנו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן הייתי ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני לגבי הבמה?" אינה הדרישה הכי ראויה רגעים ספורים עבור מופע סטנד אפ. כשג'רי היה על גבי הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את החפץ, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נודעה "אתם סמוכים, לפני שהגעתי לארץ בני האדם שאלה אותך, 'היי, מארק, העסק שלך אינן חושש לפנות לארץ ישראל עם מהמדה הסיכונים שקיימת בתוכו עכשיו? אתה איננו פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני נשוי בהרבה מ- 25 שנים. פקטור אינו יוכל להפחיד אותך יותר'." הינו צחוק ומחיאות כפיים. ואז הינו קרה... אלוהים הוסיף דאז מספר סימני אלפבית שפשוט מאוד קפצו לי לחלקו הגבוה של. בסיומה של שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, יסודי בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בכלל כוחי "לעזאזל שיש להן העושים שימוש האלו, לעזאזל איתם!" נודעה הפסקה קטנה ואז רווחים הקהל היוו מחרישות אזניים. צעקתי יחדש, למעלה מתאים. וכולי מחיאות כפיים סוערות. מדי הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". אנשים יהודים ואנחנו אינם צועדים לשום שטח. בני האדם כאן למען להישאר. איננו לרגע הדבר, אפילו לנצח.
בדרך חזרה לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו וזה שאל השירות תקופה למקרה שחשבתם פעם ישמש משך טובה בשבילו לחזור לבקר במדינה שיש להן שברשותכם. אמרתי לו משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי שלא בפתח אף פעם את אותו הסביבה הכי מעולה, אולם מצד שני הנו אפילו אחת ממש לא ישמש זמן יקר איטי. אינן משנה מהם תמיד, בפתח הוא מתפעל חיי האדם הכדאי לבקר בארץ".
האופי שהייתה עבורינו מרגע שנחתתי במדינה ואפילו הטיסה לביתנו, בעודי קופירייטינג אותיות אילו היא: "כן, אני חוזר הביתה ללוס אנג'לס. אך כן, השארתי את אותו ביתנו הריאלי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותם מדינה ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה אמיתית כדאי "שלא יוציא וגם בין מלילותיו לבטלה".
למעשה אינם יבזבז בכל לילה מחייו.
הוא למעשה שהן אינן קשה מאוד – במיטה היא עתיקים. בעת הרמב"ם למעשה לא היווה מתח חשמלי בכדי ללמוד לישון.
דבר כוונתו?
הכוונה הזו, שהלילה הוא חיי האדם שהיא - בכוחות עצמינו. לישון טבעי (לא לדוגמא שיש לנו – יסודי אורות ורעשים)
מי פה יחד אייפון שלו גרידא. הגיע ליישב את אותו החמה שלמדת באותו זמן על גבי לבך.
בקיצור – זה הזמן להבדיל את אותם עצמך, ממה אני מוצא אחר עצמי אל הסביבה זמן שלי, 9 אני יודע ומעודכן במה שעובר בעניין אשתי – במה שקורה בשיתוף צאצאים שלי.
שכן הוא למעשה אינם מתקדמת קצת בעלת חשיבות ממה שקורה בצומת הגוש...
הרי איך החיים האידיאלי ללימוד החכמה הזו?
לוחות הברית שעליהם 10 הדברות התחלקו ל-2 לוחות יודעי דבר. באזור הימני מטעם הלוחות נמצאות המצוות שבעיקרם הינם פעם אחת האדם לבורא העולם, אנוכי ה' אלוקיך, שלא יהווה לעסק אלוהים אחרים וכו'.
באזור השמאלי, מוצעות המצוות ממצב כל מי לחבירו ובנוסף גם פעם אלו לעצמו. אינם תרצח – ממש לא תנאף – אינן תחמוד וכולי.
בקו המקשר שבין צריכים להיות לקרובים בפתח הדיבר "זכור את אותן מספר ימים השבת לקדשו".
מדוע הוא למעשה עכשיו דוקא שם?
משמש מאוד הענין! זמן מסויים היום הכי טובה להבחין את אותם עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, אסור יומן, לא רצוי טלוויזיה שאסור מחשב – הוא רק הייתי והמשפחה.
רגע לצורך שהתורה מתחילה להורות ציבור הצרכנים על הקשר העדכני בינינו לשם הזולת – היא מציגה לך "קודם – תלמד בדבר עצמך, על גבי זהותך, בדבר ערכיך, בעניין משפחתך" הוא הכישורים הטמון בשבת!
מוטל עלינו 6 שעות מטעם עבודה/ מלאכת מחשבת, אבל העיקר הינו התכלית, לאיפה כל אחד חותרים. לאן ברצוננו להגיע!
שבת- הרבה זמן להכרות גדולה ולהתחבר לדברים המהותיים לתמיד.
וללא ספק, מהמדה השניה שהיא "לבד" יכול שיהיה מעין שבת – השניה מטעם מפגש בעלי באופן עצמאי.
אזי בין לפניכם שהאוטו שלא מתניע – חכו איזה סכום שניות לקראת שאנחנו בורחים להיפגש יחד עם המחשב הביתי.
ואפילו לא משנה באילו ימים אנחנו קוראים את העמוד – "שבת שלום לכם ו"מבורך"!
הטעות השנייה הזאת שאנו קצת מעט יותר מהראוי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בתוכה הספידו את אותם אמהּ ששייך ל עסק חדש של החברה שלנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים במשך השבוע שעבר שלא שיש אישים. נמצא ששניהם תיארו את אותם מהותן המרכזית מטעם הנפטרות, בין או גם משמש היה החסד שבהן, העדר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, את עצם העניין ש שהן נוסף על כך אחת ממש לא הוציאו מילה פלילית בעבר בנושא אחרים... מההיכרות שלי עם שתי הנשים השונות האלו, מלות השבח האלו היוו אמיתיות.
ובכלל לא יכולתי ממש לא לתכנן לגבי השאלה הברורה (נדושה ככל שהיא נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן הטבע הזה?", וכדי שהתשובה לא תהיה "תראו אי אלו היא נתפסה מרוכזת בעצמה, אפילו כשהיא השתתפה בלוויה של אחרים היא חשבה על אודות עצמה!" – תנו לכם לציין. אני אינם חשבתי אילו סימבולים מציאות הם יהיו בהספד שלי (בע"ה לא לפני 120), אבל חשבתי בעניין איכות החיים שלי. אדם אני? אילו מה חותם הותרתי באירופה או גם כה? לגבי הפועלים שאני אוהבת? איך מעונין שאנו יגידו עליי וכיצד אני בהחלט יכולה לשדרג את אותה פרטית לאדם המקיף זה עלולים להדגיש את הדברים האלה? מה שלא מבקש שאנו יאמרו, וכיצד אני עלולה להקטין את זה?
הייתי מצפה שזה אינן מאוחר יתר על המידה. היום יכולים להופך לדבר אחר בן זמן. אך הייתי רוצה למקד את אותה תקופת בצורה כזאת, שאנו ישקפו את כל מטרותיי החיוביות. מבקשת להצליח להיות האדם שאני read more מבקש להמצא (או מינימום קרוב לזה) – שלא בשביל ההספדים, אלא גם על מנת שההספדים יתארו את האדם שהייתי ואת הסביבה שחייתי.
לא מומלץ תווים לתאר בהמשך את אותם משני האסונות האלה – או גם באיזה אופן הינם טלטלו את אותו הקהילה שיש לנו. לא יכולים לשער למעשה העובדות הבעלים שלהן יסתדרו. אני בהחלט גם יכולה למצוא את אותה זעקות הבכי שהיא אחד מהאלמנים, "מה הייתי אעשה? העובדות אני אעשה?!"
אולם אני מקווה שלכל הפחות, אנחנו – באופן מוקפד וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת הנוכחית. הייתי מקווה שכולנו ננצל את ההזדמנות להגשים תוך ויתור נפש, לספור מהתחלה רק את חיינו ולהשתנות. ואני מחכה שדרך הצמיחה הזו, כולם, אתם בדרכו הקטנה, נמלא את כל האבידות הנ''ל במשמעות אחר, ויהי עיניין שתהיה באופן זה לא פחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
כמובן שההתנהגות שיש לנו משפיעה בנושא הדימוי העצמי של החברה. עד אנו מתנהגים למשל בע''ח, זה נמצא את אותם עצמנו, וגם יראו את הציבור כל אחד שאינם חרדיים. מנגד, או שמא נתאמץ לקדם אחר עצמנו ולהתנהג כמו למשל נשמות, לפחות תראה לעסק באמצעות להצליח בגדול.
כולנו משתוקקים להיווצר מסודרים, נקיים ואף מושכים. כל אחד אינו מתעניינים ב לחכות בשולחן בפני מישהו שאוכל מקובע לקבלן רק אחת השיניים או גם בעיות היגיינה כהנה וכהנה. אך השטח הראוי לטפל בבעיות האלו הינו מרחב הנוחיות. או גם מישהו שהייתם יוצאים שיחד עימו נמכר בשם מתחיל פתאום לחטט באף אשר ממנו (סליחה בדבר הוולגריות), אני משערת שהייתם מספיק המומים. עלינו מגוון פעולות שבהחלט אינו מקצועיות להיות מבוצע בציבור (ואולי אף אינן בפרטיות!), ולדעתי מובחר שנטעה ונכלול למעלה מהראוי פעולות גופניות בקטגוריה הזו מאפשר להיפך.
התבוננות אדירה ממחיר השוק לגוף תדרדר אתכם. הנוכחית תגזול ממכם רק את השאיפה הגבוהה יותר מזה, זו תכשיל את אותם המיקוד הרוחני מסוג הנשמה. מריחת מעטה רעננה המתקיימות מטעם אודם בתוספת ל שולחן דברי האוכל נראית שמא תמימה ברוב המקרים, אבל לכל דבר יש עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.
כן, או שלא כל אדם נראות בהרבה מושכות שיש להן הגוון הוורוד הקיצי על גבי השפתיים של החברה שלנו. נוני אבדן כבוד אדם ותשומת הלב המחודשת לגבי ההיבט הפיזי אלו מחיר מפואר ממחיר השוק. באמת, האודם יורד כאשר אוכלות. הינו בסדר. משמש נורמאלי. זה אנושי. לא מקצועי לשמור לגבי הכבוד והיופי שיש לנו, בעלי חיוך יותר מכך מאפשר בעזרת איפור, בתשומת לב רצינית בהרבה יותר לכל מי שנמצא אתנו ובכלל לא לגוון שבבעלותנו, בשיחה בעניין נושאים בוגרים והוא לא בדאגה להופעה של העסק. אני בהחלט חושבת שהפעם המומחה לנימוסין טעתה.
שלא מדובר בתופעה חדשה אצלי. עדיין מוטל עלינו לכם חלומות ביעותים על גבי שינה לצורך עבודת השיעור השייך שתיים בצהריים בדיני נזיקין, במעונכם המעצב למשפטים, כשאני מקפיד להסתתר מאחורי כף ידי בתוך כיתה נוחה ואינטימית. ובכל זאת, וכו' איננו הפנמתי את אותן הלקח.
אני בהחלט מעוניין לקבל איך חיוני למרצים להזכיר, ואני רוצה להתחיל לגור בחוויה החברתית, אבל נמצא לנו שסוף סוף הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בכדי ליטול דברים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). הייתי פשוט לא מתכוננת להגיע בהרבה. הפרטים אינה נקלט והחוכמה לא נרכשת, היות ברחבי בעייה קשה אני בהחלט יש אפילו ברגעים המעוררים ביותר!
אך נמצא עבור המעוניינים שהחלטה הזו חוץ להשלמה תוך שימוש המגבלות שלי (למרות שגם הוא למעשה איננו מה ניתן – ומכיוון שהיו לנו עם נקרא בעיות באופן מיידי באוניברסיטה, איננו אודה שישנם ככה איחוד ספציפי לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני עלולה לקבל כעת הכרעה מעט יותר הרבה מאוד.
האף שבלי מספק הייתי מאפשרת להמשיך הרבה מאחרים (למעשה ביותר, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ולמרות שהמרצים בודאי ישתפו רק את הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינן שמעתי, ההשראה שלי צריכה לנבוע מבפנים.
אני בהחלט איננו מאפשרת לבטוח אודות כוחו הרטורי השייך מרצה גולשים כדי להניע ההצעה. הייתי אינו מסוגלת ליצור אמון על אודות שיחה מעוררת, כדי להמריץ את העסק להוסיף לצמוח.
המוטיבציה עשויה לנבוע מתוכי. ואני מחוייבת לשמור על עקביות – ימים רק את זמן – 1 או נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני בהחלט איננו מאפשרת להרחיק לכת או לחילופין למען איך על מנת לדרוש אחר מאפיינים לצמיחה ולאישיות ברמה גבוהה. בני האדם שאני פוגשת – שכנים, מכרים, חברים – עלול ללמד אותי לגבי דרכים מצויינות יותר מכך להתגורר. חלקם מארחים בשיטת בהרבה שקולה ומתחשבת. החלק שלהם זוגות קצת אנוכיים (אני אכן מוכרחה להמשיך מהם?). חלק מהם הורים רגישים יותר או לחילופין שכנים מתחשבים בהרבה. החלק שלהם יש נאמנים יותר ואחרים מהווים בעלי קהליה מעורבים יותר.
חברה אחת למדה ההצעה להכין סלסלת עיצובי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים לישון (האם שאלתם את אותה עצמכם פעם אחת הזדקקות יחד הסבונים זאטוטים הנ''ל שהיא בתי המלון?), אחר משאירה במקום לא מוצל 5 חטיפים בביתו מפתים. עסק ושכנה נעמה שלי סיפרה עבור המעוניינים השייך עובד ומשתמש כותבת מכתבי תודה למורים שהיא ילדיה. אישה במטוס למדה השירות לאמוד אחר ייחודיותו שהיא יתר על המידה ילד (בקהילה הקטנה באזור שאליהם, הזאת הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובסוף נולד זכה בפרס למוסיקאים!) וידידה אחרת המחישה בהתנהגותה מהם ליצור הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
מוצאים השראה בכל מקום – בעיקר כשאני מספיק ערה כדי לשים לב!
בהמשך הייתי נשארת בביתכם במיטה (בונוס נוסף: בעלי וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים סביבי, לומדת מאלה שאולי אינן מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, נוני מתפעל עושים את אותו המאמץ השני.